״גּופְךָ נִשְׁפָּךְ אֵלַי כְּסַעַר הַתִּזְמרֶֹת״ – ארוטיקה מתוזמרת

במאי 1938 התפרסם בטורים שירה של גולדברג ״קונצרט״ . כרבות מיצירותיה השיריות , אף יצירה זו בנויה כמחזור שירים , המורכב במקרה זה מארבעה חלקים . מבנה זה מאפשר לה ליצור חיבורים אנלוגיים בין השירים ופערי משמעות כאחד . שיר א , המתאר קונצרט שמתרחש באולם ה״מכה גלי דממה״ , שוזר יחד את עולמו של האירוע המוזיקלי ואת עולמה של הדוברת , והופך את הקונצרט מהתרחשות קונקרטית ובמידה רבה אובייקטיבית , לאנלוג המרמז על עולם חוויותיה הסובייקטיבי : ומגבו החם של המנצח זורם עולם שלי ושלהם . כבר בשורתו הראשונה של השיר נזכר ומונכח הגוף , אך תכונתו הארצית עוברת כאן מהפך וכמעט מטמורפוזה : ״לשמע כך – הגוף היה לאזן״ . הקשב האולטימטיבי למוזיקה הממלאת את חלל האולם מבטל את גופניותו של הגוף כ״בשר״ , ומעלה אותו לדרגה גבוהה המאפשרת לו את קליטתה הישירה של המופשטת באמנויות . שיר א בנוי על המתח הנוצר בין שני קטבים : בין הגוף הקורפורלי ״הנמוך״ ובין הנפש המתעלה בהאזנה לקונצרט . ציר המתח האמור מאפיין את מבנהו הפנימי של המחזור כולו . אזכורו של הגוף בפתיחת הבית הראשון בשיר ואיוך גבו של המנצח כגב חם בפתיחת הבית השני שלו מתפקדים כהטרמ...  To the book