״רַק לֹא כְּפֶרַח עַל פְּנֵי הַמַּיִם״

השיר האחרון שיידון בקבוצת שירים זו הוא ״אופליה״ ( . ( 1964 שיר מונולוגי זה פורש כבר בראשיתו מנתוני העלילה המקורית . הדוברת בגוף ראשון מכריזה מיד בפתיחה על זקנתה , ובכך מטשטשת מראש ספק אפשרי באשר לזיהויה של זו המסתתרת מאחורי מסכת הדמות הספרותית . זהו שיר סיכום של מי שחשה כעומדת בסתיו חייה . למעשה , בשיר הראשון מבין השניים היא מתוארת כמתה ממש . בשיר ב מבקשת הדוברת ( המתה ?) ״לשכתב״ את סצנת המוות הידועה של אופליה במחזה ״המלט״ , המתוארת , כזכור , כצפה טרם טביעתה . רק לא כפרח על פני המים , רק לא כזר הדס על פני המים . [ ... ] על כן נטלתי על עצמי [ ... ] את תפקידו של הקופץ בראש , כדי להגיד , בשמי הפרטי שלי , כי אני , בספטמבר , 1939 רואה אני חובה לעצמי לצאת אל הספרות בפסוק הפותח , נניח , במילים אלו : בבקר אלול / הים בארצנו / שקוף וצונן ... ״ . לאחר הכרזה זו שעוררה תגובות נסערות בעד ונגד , נזקקה גולדברג לדרכי עקיפין כאשר כתבה בכל זאת על המלחמה , והצפינה , כאמור , את התייחסותה אליה מאחורי דמויות וסיטואציות השאולות ממרחבי התרבות המערבית . 30 על פי העולה מיומניה של לאה גולדברג , בשנת , 1959 בתקופה...  To the book