ג. עידוד – ״מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך״

שני מישורי הספר – הגלוי והסמוי – באים לידי ביטוי כבר בכותרת שהעניק המחבר לספרו . מן הפן הגלוי , השם ״משל הקדמוני״ הינו בחירה מובנת והולמת את תוכן הספר , המוגדר בפי מחברו ״ספר משלים״ והממשיך את ספרות המשלים הקדומה . מן הפן הסמוי , השם אינו פשטני כלל ועיקר אלא טמונה בו משמעות עמוקה , שהרי המשל מעצם מהותו הוא חידתי ומדבר בלשון עקיפה . הצירוף ״משל הקדמוני״ הוא שיבוץ מתוך דברי דוד לשאול : ישפוט ה׳ ביני ובינך ונקמני ה׳ ממך וידי לא תהיה בך . כאשר יאמר משל הקדמוני : מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך . ( שמואל א , כד 13 - 12 ) נראה כי המחבר מרמז בדבריו בעיקר להמשך הפסוק – ״מרשעים יצא וגו׳״ , שהוא בבחינת שיבוץ נעלם . חלק תחבירי נעלם זה הוא מושאו של המשפט העיקרי והוא בבחינת משלים מוצרך לנשוא ״יאמר״ , שכפועל אמירה המצריך משלים שהוא מושא תוכן ( משפט ) . פרשנות הפסוקים הללו מהווה מפתח חשוב להבנת המשמעות בבחירת שם הספר ולהבנת המסרים הטמונים בו . שלושה פירושים מתוך הפרשנות הימי ביניימית עמדו על משמעות ״המשל הקדמוני״ : 39 כמו למשל הסיפור ״מקרה כסיל״ או ״מקרה עובד האדמה ( סוחר המשי ) והסופר״ ואחרים . 40 ...  To the book