ב. ״ראשית חכמה יראת ה'״

ספרות החכמה והמוסר היא במהותה בעלת מגמות דתיות ודידקטיות ומשותפת לשלוש הדתות – ליהדות לנצרות ולאיסלאם . כל אחת מן הדתות מבליטה בספרותה את רוח עקרונותיה , אך לכולן גם מכנה משותף רחב הנקשר בסוגיות אוניברסליות מוסריות של טוב ורע , מותר ואסור , ונוגעות לכל אדם באשר הוא אדם . בכלל זה אהבת האל ויראתו , צדקה , ענווה , כיבוש היצר והתאווה , שוויון חברתי , משפט צדק ועשית חסד . ע׳ חכם מגדיר את המושג ׳מוסר׳ – ״דפוסי ההתנהגות , אורחות החיים או מצוות עשה ואל תעשה . כללים מעשיים אלה יפים לשעות ולמצבים נתונים , תואמים את הקריטריונים של טוב ורע , ראוי ובלתי ראוי , כפי שמובנים על ידי תפיסת הדת הנורמטיביות״ . ענף ה׳אדב׳ , ובעברית ׳מוסר׳ , נעשה תחום אהוד בקרב משכילים יהודים אנדלוסים 21 ראו לעיל בפרק 3 ג . 6 ובפרק . 4 22 על המוסר במקרא ראו דן , ספרות המוסר , עמ׳ ; 611 - 609 עוד הוא מרחיב על ספרות המוסר היהודית באגדה ובמדרש . דן סבור שספרות המוסר היהודית בימי הביניים באה לביטוי בספרות הפילוסופית , למשל : הפרק האחרון בספר אמונות ודעות לר׳ סעדיה גאון מכונה בשם ״הנהגת האדם״ ; חיבור יפה מהישועה לר׳ נסים מקירואן...  To the book