|
|
פסוקים מקראיים מוכרים שנחשבים לפתגמים , לאמרות ולמטבעות לשון ידועים ושגורים , ואחת היא אם במקור הם כבר היו ביטויים או שנעשו כאלה מאוחר יותר . המחבר שוזר אותם בפי הדוברים בהקשרם המקורי או בהוצאתם מהקשרם . ידיעת מקורם זורעת אור על משמעותם לפעמים כבמקור ולפעמים יוצרת חריקה משעשעת . מכל מקום יש בשימוש בהם כדי להשיב ללשון הקודש את כבודה . 123 כך לדוגמה : ״כי לא בחרוץ יודש קצח״ – 124 ישעיה כח ; 27 ״נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם״ – 125 שמואל א טו ; 29 ״מותר האדם מן הבהמה״ – 126 קהלת ג ; 19 ״במרומים שהדי״ – 127 איוב טז ; 19 ״היו דראון לכל בשר״ – 128 ישעיה סו ; 24 ״הלנצח תאכל חרב״ – 129 שמואל ב ב . 26 שיבוצים אלה שזורים בדבריו של המחבר בשתי ההקדמות שכתב לספר . ״ביד חזקה ובזרוע נטויה״ – 130 דברים ד ; 34 ״לבקש לך גדולות אל תבקש״ – 131 על דרך הנאמר בירמיה מה ; 5 ״שומר פיו ולשונו שומר מצרה נפשו״ – 132 משלי כא ; 23 ״ באו מים עד נפש״ – 133 תהילים סט ; 2 ״פתי יאמין לכל דבר״ – 134 משלי יד ; 15 ״לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו״ – 135 משלי יח ; 2 ״ותהיו למשל עמים וקינה / לחרפה למשל ולשנינה״ – 136 על ...
To the book |
|
|