|
|
בדומה לסוגי הפתיחה שבספר , הדובר חותם את סיפורו בארבע דרכים עיקריות : . 1 הגדרה ז׳אנרית של הסיפור : משל או חידה או שניהם המספר חותם את סיפורו בהגדרה ז׳אנרית של הסיפור שזה עתה סיים לספר . הוא קובע שהסיפור הוא משל , או חידה או סיפור שהוא גם משל וגם חידה . בספר שלושה סוגי סיום שיש בהם הגדרה ז׳אנרית של המספר : א . ״ונשאתי אליך זה המשל״ – חמישה סיפורים נחתמים בפי הדובר בסיומת ״ונשאתי אליך זה המשל״ שמגולם בה מוסר השכל מוצהר : ״מקרה הכסיל״ ( שער ראשון ) , 140 ״מקרה עובד האדמה ( סוחר המשי ) והסופר״ ( שער שלישי ) , 141 ״הדג הנאמן״ ( שער רביעי ) , 142 ״משל החסידה והצפרדע״ 143 ״מקרה בני מדינת לוז״ ( שער חמישי ) . 144 140 ״מקרה הכסיל״ המסופר מפי המקשה בגנות החכמה בשער הראשון נחתם במילים : ״ונשאתי אליך זה המשל / למען לא תיפול ותכשל / תתחבר אל החכמים / ואל מושב זקנים ותמים [ ... ] ״ ( משל הקדמוני , עמ׳ . ( 22 המחבר יוצא כנגד טענות המקשה בגנות החכמה ומשיב : ״כל שומע שיר כסילים / ומשלי סכלים / צירים והבלים / טובים ממנו הנפלים״ ( שם , עמ׳ . ( 23 141 ״מקרה עובד האדמה והסופר״ מסופר מפי המקשה בגנות העצה ה...
To the book |
|
|