|
|
לכמות הסיפורים שמספר כל צד יש מגמה ומשמעות . ככל שגדול מספר הסיפורים של אחד הצדדים , כך מסתמנת עליונותו על הצד האחר , ואף נרמז ניצחונו בסיום המערכה . עיקרון מבני זה מצוי בספרות המזרחית כדוגמת משלי סינדבר וכן בספרות העברית בספר שעשועים . 110 בספר משל הקדמוני עשרים ואחד סיפורים : המקשים כולם יחד מספרים שבעה סיפורים 111 ואילו המחבר מספר ארבעה עשר סיפורים . 112 הפער הכמותי הוא מגמתי . המחבר שולל וסותר את טענות המקשה ואת סיפוריו הנושאים אופי שלילי המנוגד למגמת הספר . אין המחבר מעוניין שספרו ישמש במה להטפותיו של המקשה , ולכן המקום שהוקצה למקשה ( מספר הסיפורים שמפיו ) הוא מצומצם וכפוף למטרותיו של המחבר . המשקל הכמותי לטובת המחבר נועד להחליש את עמדת המקשה וסיפוריו , לשכנע בצדקת דרכו שלו וכן ליצור מצב של עליונות בנושאי דת ומוסר . הגם שהכמות מרמזת על איכות , מוסיף עליה המחבר עוד נופך ערכי . בהקדמה לספר מצהיר המחבר על כוונתו להשרות על ספרו רוח של קדושה , וכך הוא אומר : ״ [ ... ] ורמז פנימי ותבונה בקרבו / ודברי קודש ותורה סגורים בלבו / ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו ... ] / ] כחולין שנעשו על טהרת ה...
To the book |
|
|