דן ד"י שפירא יהודים איראנים בירושלים העות'מאנית: היבט לשוני בדגש על ידיעת השפות התורכיות

דוברי השפות התורכיות והאיראניות חיו אלה בצד אלה במזרח התיכון במשך למעלה מאלף שנים . יחסיהן של שתי הקבוצות התאפיינו בדרך כלל בשליטה המדינית של הנוודים התורכים – והשושלות שהצמיחו – על האוכלוסייה האיראנית המיושבת . השושלות התורכיות החשובות האחרונות בתולדות איראן היו הצפווית והקאג ' ארית . אף כי נזקקו ללשון הפרסית , אשר לה יוקרה רבה , שמרו בני שתי השושלות וחצרותיהם על לשונם – ניב של תורכית אזרית . ידיעת אזרית הייתה הכרחית לכל מי שבא במגע עם הממשל הפרסי – האיראני העליון . כדי להבהיר את המעמד הרם של השפה האזרית–התורכית באיראן הצפווית והקאג ' ארית , ועד כמה נדרשה ידיעתה מהבאים במגע עם השלטון באיראן , אציין שברוסית של המאות השמונה – עשרה והתשע – עשרה נקראה האזרית – התורכית של איראן בשם , persidskij ואילו השפה הפרסית נקראה . farsi גם כותבים אחדים בשפות המערביות נקטו לא אחת את השם " פרסית " בהתכוונם לתורכית אזרית , שפת השליטים של איראן . מעמדם החוקי של היהודים באסלאם , בהיותם אוכלוסייה מיושבת של בני חסות ( דמּי ) , גזר עליהם באיראן שיוך לקבוצה הלשונית האיראנית ולא לקבוצה התורכית . רוב יהודי אירא...  To the book