שאול רגב בין יהודי פרס ויהודי בבל

קהילות ישראל נחלקות בדרך כלל לקהילות סומכות ולקהילות נסמכות . עוצמתן הכלכלית והרוחנית של הקהילות הסומכות מאצילה על הקהילות הנסמכות . פעמים שקהילה חזקה סומכת יורדת מגדולתה והיא נעשית לנסמכת לתקופת מה או לצמיתות . כך למשל אירע לקהילת יהודי בבל ( עירק ) במאה השמונה – עשרה , שכתוצאה ממגפות לא יכלו להעמיד עליהם רב מאנשי המקום והיה עליהם לפנות לקהילת ארם צובא הסמוכה שתשלח להם את אחד הרבנים שלה לכהן בה . כעבור שנים שוב הייתה הקהילה יכולה להתנהל באופן עצמאי . היא המשיכה לגדול ולהתפתח ושבה להיות קהילה סומכת . למן המאה השמונה – עשרה ואילך יהודי בבל נעשו בהדרגה לקהילה המרכזית התומכת בקהילות אחרות בסביבותיה בעיקר בכיוון מזרח . חכמים שקמו לה ליהדות בבל היו הסמכות הרוחנית ההלכתית לקהילות האחרות הסמוכות והרחוקות ממנה במזרח אסיה . קצתן קהילות שהיו מבוססות על מהגרים מבבל למקומות אלה ובאורח טבעי נסמכו עדיין על שולחנם של חכמי בבל , ארץ מוצאם . ואילו קהילות אחרות כגון יהודי פרס סמוכות היו על בבל כפי הנראה משתי סיבות עיקריות : האחת , הקרבה הגאוגרפית שבין שני המרכזים הללו , פרס ובבל , אשר יצרו קשרים הדוקים ...  To the book