התאמת מתודת הפרשנות לכתבי ר"נ

עקרונות אלו של גדמר נמצאו בעיניי יעילים ביותר לניתוח טקסטים תלמודיים בפרט ורבניים בכלל . ואכן במקרה של כתבי ר " נ , שלגביהם מסורה ומפורטת היטב האפנוּת שבה רצה המחבר שיתקבלו דבריו , נראה שהעקרונות הללו הולמים במיוחד . ר " נ מבין את תורותיו , כמו את תורת משה עצמה , כעצות . ההבדל שבין תורה כחוק לבין תורה כעצה נמצא בעמדה של הנמען . ר " נ מתייחס בדבריו לבעיות של אנשים , למחלותיהם ולקשייהם . התייחסות זו הייתה מופנית הן לשומעים הנוכחים בעת מסירת התורה , בעקבות שיחות מקדימות עמם , והן אל הכלל . לפיכך הבנה של הטקסט הנחמני מחייבת את קריאתו כהידרשות לבעיות ולקושי במציאות . הקורא צריך לבוא מצויד ב " בעיות " , ולוּ רק כדי לנסות להתאים את עצמו לקומפוזיציה הנכונה של התורות . קריאת דברי ר " נ כציווי בעל מובן אורתודוקסי אינה תואמת את הנהגתו הברורה להשאיר את הבחירה בידי תלמידיו , כפי שזו השתמרה במסורת ברסלב , אינה תואמת את מובן העצה כפי שהוא עולה מהטקסטים הפותחים במילים " מי שרוצה " , ובעיקר מחטיאה את המבנה של שאלה ותשובה ואת היכולת לפרש אותו . 25 גדמר , 2004 עמ ' . 294 26 " אמר : שכל התורות והשיחות שלו...  To the book