|
|
לאחר הסינתזה האחרונה , משנכנס לתמונה הפילוסופית השדה הא - רציונאלי כהכרחי לכינון הסובייקט , ולאחר שזה נבחן לאור הפילוסופיה הדיאלוגית , נעקוב עתה בפרוטרוט כיצד מבארת ומתארת את כינונו של הסובייקט פילוסופיית הזיקה של מרטין בובר , כנקודת השיא של הפילוסופיה הדיאלוגית , במיוחד ככל שאמורים הדברים בדרך לפתרון בעיית הסובייקט . בובר מתייחס באופן ישיר אל הא - רציונאלי כשער לעבור בו , כפי שמתאר את דבריו ברגמן : " לגבי האי רציונאלי יש שתי גישות של האדם : הגישה האחת היא , שהאדם רוצה להשתמט מלהביט אל התהום הזאת של האי רציונאלי , ולכך נותנת לו האוריינטציה את כל האמצעים הדרושים לו . ובל נטעה - האמצעים האלה של האוריינטציה הם לא רק אמצעים של הפיזור והבידור , אלא גם המדע וגם הדת וכל מיני השקפות עולם עלולים לשמש אמצעי אוריינטציה . השקפות עולם שונות אלה דומות לפי בובר לתיבת נוח , שבה האדם משתדל להציל את עצמו מן המבול , אבל משימתו האמיתית של האדם אינה הצלת עצמו , ולא הביטוח והביטחון העצמי , אלא להפוך את התוהו שיהיה לו לסימן , לבשורה , לממשות . משימתו היא לא להפוך את האי רציונאלי לרציונאלי , אלא לממש אותו ......
To the book |
|
|