הסיטואציה והאינדיבידואל הקונקרטי

המשמעויות והאמיתות הכלליות אינן מגבילות אם כן את חירות ה ' בשביל - עצמו ' הפרטי , הוא אינו קודם ' אדם ' ואחר כך ' עצמו ' כי אם להיפך : דרך בחירותיו הפרטיות הוא נושא את קיומם של מאפיינים חברתיים מופשטים ההופכים אותו לשייך לאנושות כללית . אמנם הוא עושה זאת על ידי חריגה מעבר למשמעויות מסוימות שלא הוא מקורן , אך עליו לבחור את עצמו מעבר ללאומיותו , מינו , נתוני גופו וכיוצא בזה , בתוך הסיטואציה אך מיד מעבר לה , כפי שבדיבור המשמעות הינה מעבר לסינטקס . די בחריגה זו כדי להבטיח את עצמאותו ביחס לסטרוקטורות מהן הוא חורג . גם כשהוא משתמש בטכניקות מוכרות , הוא עושה זאת מתוך חירות מוחלטת ; למעשה רק בחירתו בהן היא ההופכת אותן לטכניקות כלליות ולא להיפך . במקור היו אלה בחירות פנימיות וספונטניות של האחרים כיחידים , ' בשביל - עצמם ' , וגם חירותו שלו חורגת מהן וכך נושאת אותן ומעניקה להן קיום . אלפי יחסי אינדיבידואלים שקיימו את הפיאודליזם היו קונקרטיזציה של סטרוקטורה מופשטת ( שם . ( 670 - 665 הפרויקט של ה ' בשביל - עצמו ' - תמצית קיומו - הינו קודם כול קונקרטיות אינדיבידואלית בעולם , שאינה נובעת ממושגים רציו...  To the book