הבסיס המטפיזי

זו לא בחיים בכללותם , אלא רק היכן שמצוי סובייקט , סובייקט פרטי , באופן הקשור בלי הפרד באותה עוצמת האהבה הנדחקת אצל ניטשה לשוליים בדיוק בשל בעייתיות טיפולו בסובייקט . ניטשה וניהיליזם אם נחזור אל המטפיזיקה של הרצון לעוצמה בכללה , הרי שלילת כל אמת טרנסצנדנטית ( אלוהים , " אידיאות " ... ) או טרנסצנדנטלית ( דבר כשהוא לעצמו ) איננה שלילת כל אמת באשר היא . שלילה זו מתרחשת במסגרתה של אונטולוגיית הרצון לעוצמה , נובעת ממנה , ולכן בשום פנים ואופן איננה שוללת אותה עצמה . הרצון לעוצמה , ומה שנובע ממנו ( התהוות , פרספקטיביזם ... ) הינם אמיתיים ! ניטשה איננו ניהיליסט , איננו ספקן , איננו רלטיביסט ערכי , אלא יוצר ערכים חדשים . גם ההתקפה על המוסר היא על המוסר הנוהג , מוסר העבדים בלשונו , והעדפת מוסר אחר , גבוה יותר , על פניו , אותו הוא מכנה בשם מוסר האדונים . ניטשה מדבר שוב ושוב על הפיכת ערכים : גם בתחום זה לפנינו אפוא לא ניהיליזם ערכי כי אם סולם ערכים חדש . לא זו בלבד שניטשה איננו ניהיליסט , הוא אף תוקף את הניהיליזם האירופאי : ניתן לראות את כל הגותו כאלטרנטיבה לתרבות האירופאית הקיימת שעליה , לשיטתו , ...  To the book