ההלכה והחיים המדיניים

אחת מדרכי התגובה של האורתודוקסיה על המגמות המודרניות המאיימות על המסורת הייתה שמרנות הלכתית . חלקים נכבדים מהאורתודוקסיה הלכו בדרכו של הרב משה סופר ) 1839 – 1762 ( מברטיסלבה , שהנהיג את המאבק בתיקונים בדת בראשית המאה התשע עשרה , וטבע את הכלל התאולוגי ׳חדש אסור מן התורה׳ . בדורות אלו , שנפרצו בהם גדרי המסורת , מדיניות הפסיקה צריכה לדעתו להיות שמרנית ולהימנע משינוי המקובל והנהוג . אחרים בסביבתו נקטו קו הלכתי של פסיקה לחומרא . אף שלא כל האורתודוקסים הסכימו לכלל זה ולגישות המחמירות , אפיינה את כולם שמרנות הלכתית וחשש משינויים הלכתיים . עמדה אורתודוקסית זו עמדה לעיני אי אילו ציונים שחששו מחוסר ההתאמה של ההלכה לחיים מדיניים מודרניים ומחוסר הגמישות של הרבנים ליישב את הסתירות שבין השניים . על החלק השני של המשוואה ׳ממשלה על פי רוח התלמוד׳ מסנגר יעבץ ואומר שבניגוד לחששות הלא מוצדקות , אין התלמוד ׳מטבע שאינו יכול להשתנות׳ . 56 הרצל , מדינת היהודים , עמ׳ . 68 – 66 57 הירשנזון , מלכי בקדש , עמ׳ ; 23 הראי״ה קוק כתב בתשובה לשאלת ידידו הרב זלמן פינס , מסוף , 1915 על משפטי המלוכה כי ׳בזמן שאין מלך , כי...  To the book