גניזת החיבור

בסופו של דבר , האוטופיה של יעבץ , שההיבט המופלג ביותר שלה הוא ביטול היצרים האנושיים של חמדת הממון ותאוות המין , לא פורסמה , אף שהיה יכול 39 שם , שם . 40 הרצל , אלטנוילנד , עמ׳ . 85 – 83 , 77 , 67 41 על הנושאים והדילמות באוטופיות הציוניות ראו אלבוים דרור , המחר , עמ׳ . 197 – 103 42 לעיל , עמ׳ . 29 - 28 לפרסמה לו רצה בכך . ייתכן שהבין שהפריז בהתרחקותו מן המציאות ומן הפרשנות הישרה של המקרא ודברי חז״ל . יעבץ וחבריו למחנה הציוני דתי נקלעו לפולמוס אלטנוילנד מתוך סיטואציה פוליטית , שלא אפשרה להם להגיב בחופשיות . מחד גיסא הם בוודאי הסכימו עם עיקרי ביקורתו של אחד העם על היעדר סממנים יהודיים בחזון החברה היהודית החדשה בארץ ישראל , ועל כן לא יכלו לתמוך בפה מלא בחיבורו של הרצל , כשם שעשה נורדאו . מאידך גיסא באותה שנה הם הקימו את סיעת ׳המזרחי׳ בתוך ההסתדרות הציונית בתמיכתו של הרצל ובתגובה נגד ההתארגנות של אנשי ׳הפרקציה הדמוקרטית׳ – תלמידיו של אחד העם , שדחפו את ההסתדרות הציונית לפעילות תרבותית לאומית חילונית . על כן הם הכירו טובה להרצל ונטרו טינה לאחד העם , ולא יכלו לתמוך בו בפולמוס זה תמיכה פומבית ...  To the book