חדש מלא ישן

באוקטובר 1902 פרסם תיאודור הרצל את הרומן האוטופי ׳אלטנוילנד׳ , שבו שרטט בגוון הומניסטי את פניה הפוליטיים , החברתיים , הכלכליים והתרבותיים של החברה החדשה בארץ ישראל בשנת , 1923 שנוסדה זה מכבר על ידי יהודים ציוניים מאירופה . בתוך עשרים שנה , חזה הרצל , יהגרו המוני יהודים לארץ ישראל והיא תשגשג מבחינה כלכלית ותעמוד בקדמת הטכנולוגיה בתחבורה , בבנייה , בחקלאות וברפואה . המבנה החברתי כלכלי ב׳אלטנוילנד׳ לא יהיה חיקוי של אחת ממדינות אירופה , אלא בריאה מקורית שתהיה מופת מוסרי לאומות העולם . ברומן זה נדרש הרצל גם להיבטים דתיים של מדינת היהודים המיוחלת . הוא תיאר את חופש הפולחן , את חגיגת ליל הסדר המשלבת ישן וחדש , את הפרהסיה היהודית מסורתית בדמות סגירת החנויות ביום השבת , גרסה מודרנית של שנת היובל ואפילו את בנייתו מחדש של בית המקדש בדמות ׳טמפל׳ מערב אירופי מודרני ) בלי עוגב ( . בתיאורו נעדר כליל ההיבט היהודי מסורתי בחוקתה ובאופי משטרה של החברה החדשה . אחד העם ותומכיו ביקרו את חזונו האוטופי של הרצל , וטענו כלפיו גם שהוא אינו מציאותי לחלוטין : ׳אידאל היסטורי דורש התפתחות היסטורית , והתפתחות היסטור...  To the book