הנחלת הלשון העברית ופיתוחה

ברבע האחרון של המאה התשע עשרה החלו יהודים לאומיים לעסוק בהחייאת הדיבור העברי . משימה זו דרשה הוספת מילים חדשות למונחים שלא נמצאה להם מילה שימושית בעברית , הגייה נאותה של המילים והסכמה על כללי דקדוק של שפה מודרנית . המפורסם שבעוסקים במלאכה היה אליעזר בן יהודה , שהפעיל לראשונה את שיטת ההוראה של עברית בעברית בבית הספר כי״ח בירושלים , שבו נתמנה למורה לעברית בשנת . 1882 אמנם קדמו לו ברעיון החייאת הדיבור העברי ופיתוח השפה . אחד מהם הוא גיסו של יעבץ , יחיאל מיכל פינס , שהשפיע עליו גם בתחום זה . כבר בשנת 1879 הגה פינס תוכנית חינוכית לבתי ספר , שיפתחו במושבות החדשות שיוקמו בארץ ישראל , והדיבור העברי במרכזה : ׳השפה אשר בה ילמדו כל אלה תהיה השפה העברית וכל השתדלותי תהיה לחדש נעורי השפה ההיא עד שתצלח להיות השפה המדוברת בקולוניה עצמה׳ . עוד בתקופה שלפני חתונתו לגולדה פינס העמיד יעבץ את השפה העברית כאחד הנדבכים שעליהם ייבנה ביתם המשותף . באחד ממכתבי האהבה שכתב לה לפני חתונתם הוא מוכיח אותה ׳על ערבך זרה בשמחתנו על שימך שפת אשכנז המליץ בינותנו׳ . בהתכתבות ביניהם הוא מעדיף את העברית על הגרמנית : ׳אמנם ...  To the book