חיבת ציון וסימני גאולה

׳סופות בנגב׳ בכלל והפוגרום ביהודי ורשה בפרט חוללו שינויים מרחיקי לכת בחייו של זאב יעבץ , כשם שחוללו שינוי בחיי יהודים רבים ברוסיה הצארית באותה העת . אחרי הפוגרומים החלה תנועה המונית של הגירת יהודים אל מחוץ לרוסיה הצארית . בעיתונות היהודית ניטש ויכוח עז בשאלה לאן צריך להפנות את זרם המהגרים , האם לאמריקה או לארץ ישראל ? באותה העת פרצה לציבוריות היהודית במזרח אירופה התנועה היהודית לאומית ׳חיבת ציון׳ , שחרטה על דגלה את כינונה של ישות לאומית יהודית בארץ ישראל באמצעות עליית יהודים לארץ ישראל והקמת מושבות בה . בתנועה זו נעשה ניסיון לשיתוף פעולה בין יהודים בעלי השקפות דתיות שונות ומגוונות : חילונים המעורים באינטליגנציה הרוסית , משכילים עברים רדיקלים שאינם שומרי תורה ומצוות , משכילים עברים מתונים ורבנים אורתודוקסיים . החילונים המעורים באינטליגנציה הרוסית התאכזבו בעיקר לא מפראות ההמונים ולא מהססנות השלטון להגן על היהודים , אלא מדעת הקהל המצדיקה את הפרעות ומשתיקת אנשי הרוח , מצפונה של רוסיה , והפנו את חילם כלפי פנים והעמידו את עצמם בשירות עמם . הללו עברו בשנים שקדמו ל׳סופות בנגב׳ תהליכי אקולטורצי...  To the book