כאן , ואם יש בכוחן ליצור גם מסגרת מחנכת הקושרת תודעתית בין דור לדור ? בהקשר זה , יש אף לשאול אם כדי ליצור על בסיסן הווי יהודי חדש , יש צורך בקיום זיקה רצופה עם חלקים אחרים של העם היהודי בהווה , על יסוד מציאות חומרית משותפת , שבה רוח היצירה הלא יהודית של הסביבה אינה שלטת , כגון זו שהציעו בצורות שונות אחד העם , קויפמן וקפלן בהקשר של ארץ ישראל , או באמצעות יצירת קהילה רחבה ומאורגנת , כפי שהציע קפלן כדי לשקם את הציבוריות היהודית בארצות הברית . אולם , נראה שבגלל הוויתור על האופי האתני - לאומי הישן של הקיום היהודי , שאלות אלה אינן רלבנטיות מנקודת ראותו , שכן בהתחשב בביטול היסוד האתני - התרבותי הכולל , כיסוד רוחני משותף לכל זהות יהודית באשר היא , ברור שמגיד אינו מחשיב את ההתפרצות היצירתית , שהוא מזהה בחוגים היהודיים עליהם חשב כשרשם את הדברים , כחזרה לזהות האתנית - לאומית הישנה , כי אם כביטוי של זהות מסוג אחר . זהו , לפי עדותו , " מה שהרברט גנז קורא ' אתניות סימבולית ' , שאותה הוא מבין כזהות אתנית אישית ייחודית ) idiosyncratic ( נטולת תשתית מוסדית " . 555 נראה לי ש " אתניות סימבולית " זו זהה ע...
To the book