|
|
אחד המאפיינים המרכזיים של גישת שביד כחוקר ההגות היהודית המודרנית הוא ההתייחסות למניעי ההוגה בהקשר הביוגרפי המיידי כגורם חשוב בפענוח מגמתו הרעיונית . אין ספק כי נכון לנקוט גישה מעין זו כשבאים לבחון את מגמת הגותו של שביד עצמו . לפחות במה שקשור לשלב המוקדם של יצירתו ההגותית , נראה כי תודעתו נתונה לתהליכי המימוש של המפעל הציוני בארץ ישראל , שאליו התייחס בהזדהות אישית עמוקה . לחינוך שקיבל בבית , בבית ספר ובתנועת הנוער הייתה השפעה מכריעה על גיבוש תפיסת עולמו . שכן , חינוך זה טבע במחשבתו חותם דיאלקטי בשל הקונפליקטים שנגרמו לו . לחינוך שקיבל בבית ולזה שקיבל בבית הספר ובתנועת הנוער היה מכנה משותף : הזדהות " עם האתוס השוויוני - סוציאליסטי " ו " המסר הציוני - חלוצי " של ההתיישבות העובדת בארץ ישראל . 441 הנטיות הסוציאליסטיות שספג מהבית התבססו , לדבריו , על החובה המוסרית לכונן מולדת לעם היהודי שמצטיינת בערכים של שיתופיות וצדק סולידרי , אך היו רחוקות מהדוגמטיות של הדטרמיניזם ההיסטורי שאפיין את המפלגות המרקסיסטיות . מהבית ספג גם תחושת הזדהות עמוקה עם העם היהודי לדורותיו , עם תפוצותיו ועם חלק 441 להיו...
To the book |
|
|