בתחילת הפרק הדגשתי שחשיבות הדיון בגישתו של קויפמן לבעיות הקיום היהודי נעוצה בניתוחו השיטתי והעמוק את ההיסטוריה היהודית , כמו גם בחדות האידיאולוגית שבה תמצת גישה זו בעיקרון " שלילת הגולה " . נדייק ונאמר , כי יתרונו בדיון אודות בעיות הקיום היהודי על פני הוגים אחרים , כרוך בטיפולו השיטתי והיסודי בזיקה הפנימית בין האידיאה הרוחנית לתשתית החומרית בגיבושו ובקיומו של העם היהודי , במסגרת כללים התקפים לגבי כל קיבוץ אתני - לאומי באשר הוא . זאת לצד בירור המאפיינים הייחודיים של החוויה ההיסטורית הייחודית של היהודים בעת המעבר מתקופה לתקופה . כפי שנראה בהמשך , דווקא יחסו המפוכח לתמורות שחלו במעבר מתקופה לתקופה רלבנטי במיוחד לזמננו , אחרי ששוב התחוללה תפנית משמעותית במציאות הציביליזטורית של החיים היהודיים עשורים ספורים אחרי שכתב את גולה ונכר . את ההנחה שהחיים היהודיים בזמננו מתקיימים בעידן היסטורי שונה מזה שבו כתב קויפמן את גולה ונכר , אפשר לבסס על השוואה בין גורל 353 תולדות האמונה הישראלית , כרך א ' , עמ ' כ " ג . הערכותיו בעשורים הראשונים לאחר פרסום הספר , לבין גורלן במחצית השנייה של המאה ה - : 20 הע...
To the book