ו. ציונות ושלילת הגולה כתנאים לשיקום הקיום היהודי האתני-לאומי

על רקע גילויי האנטישמיות והאכזבה מתקוות האמנציפציה , הבין קויפמן את סיבת לידתה של התנועה הלאומית היהודית בסוף המאה ה - . 19 לדעתו , אפשר היה לראות ב " רדיפות , גזרות ופרעות " שבמזרח אירופה " לא פסקו כל משך המאה ה - " 19 כ " מאורעותאחרונים של סוף - תקופה ] , " ] ... אבל לא אחרי " התעוררות השנאה החדשה באשכנז הנאורה אחרי האמנציפציהואחרי הטמיעה ] 344 . " ] ... התקוות לשילובם האתני - לאומי של היהודים בסביבה האירופית נראו בתחלה מציאותיות , משום התגבשותה של החברה האזרחית המודרנית הכרוכה בתהליך של דמוקרטיזציה על רקע המהפכה הצרפתית . אך כמו הרצל , גם קויפמן נמנע מלבחון את תהליך הדמוקרטיזציה של החברה האירופית המודרנית מנקודת המבט של ערכיה ההומניסטיים בלבד , והזכיר כי תהליך זה כרוך בהעברת כוח פוליטי מחוגי המלוכה והאצולה להמונים שהזדהו עתה כאומות ריבוניות . כמו הרצל , גם הוא סבר שהעברת הכוח הפוליטי בצורה זו אינה מטיבה בהכרח עם היהודים כפי שציפו . שילוב העברת הכוח הפוליטי להמונים בתחושה מזויפת של פמיליאריות עם החברה הלא יהודית הייתה , לדידו , הרת אסון משום ש : על ידי הוויתור שוויתרו היהודים בזמן הז...  To the book