|
|
אף שההשכלה תרמה לדחיית המחויבות היהודית - הדתית ממעמדה המכונן כמסגרת החיים האתניים של העם , סבר קויפמן שהשלב המכריע בהיסטוריה של הקיום היהודי בעת החדשה בא רק אחר כך - עם האמנציפציה גופה . שכן , ב " אמנציפציה גלום היה ביטול הייחוד החברתי של היהדות " . לשיטתו , המעבר מהשכלה לאמנציפציה התבטא במיוחד בביטול מעשי של יסודות האתניות היהודית על רקע התפוררות הגורמים החברתיים של יהדות ימי הביניים . קויפמן מתבטא בטרמינולוגיה הדתית ששימשה את האינטליגנציה היהודית באותה עת . ה " אמנציפציה " , כדבריו , " הייתה אידיאל משיחי חדש ; זו הייתה שאיפה להיגאל מן הגלות " . אולם ה " גאולה " כאן אינה קשורה לתקוות הצלה על ידי הקב " ה באמצעות שיבה לארץ ישראל בקץ הימים , אלא מדובר , כדבריו , ב " אמונה ] ... [ בקץ הגלות שיבוא עם שהיהודים יתנחלו בארצות מושבותיהם " . 338 דברים אלה מסמנים עבורו נקודת זמן שבה לשון התרבות הדתית של העבר מעצבת את מגמת ההתבוללות החברתית - תרבותית של ההווה , אף שמעמדה של הדת בוטל כתופעה המכוננת והמקיימת את הלאומיות היהודית בתור שכזו . האמנציפציה נתפסה כרצויה כדי לשים קץ לייסורי הגולה . מטרה ז...
To the book |
|
|