ג. הבהרת מושגים: שבט, לאום ואומה

קויפמן כתב את חיבוריו בעברית ועד כמה שניתן השתמש בטרמינולוגיה השאובה ממקורות ספרותיים עבריים , במיוחד מהתנ " ך . עם זאת , לא יכול היה להתעלם מהשימוש במונחים בשיח האינטלקטואלי האירופי של זמנו . עולה השאלה האם נכון לתאר את הקיום היהודי כקיום של עם , שבט , לאום או אומה ? ובאיזו דרך מותאם השימוש במונחים אלה עם מונחים לועזיים כמו ethnos ו - ? nation בשנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה עדיין נפוצה תפיסה הרואה בעם ישות טבעית או אף תולדה של גזע . החל באמצע המאה ה - , 19 תפיסה מעין זו מופיעה לעתים קרובות כקשורה עם השאיפה לייסוד המעשי של מדינות לאום . מושג העם היה קשור בדרך כלל , בהנחת תרבות היסטורית משותפת . אך רק לעתים רחוקות תאמו גבולותיו של מרחב תרבות מסוים לגבולות פוליטיים או אתנוגרפיים כפי שהובנו על עצמה כחלק מקיבוץ אתני גדול יותר ששרוי עדיין בארץ המולדת . 318 גולה ונכר , א ' - ב ' , עמ ' ו ' . 319 ראו להלן . ידי העמים עצמם . מאחר שהמילים עם , לאום ואומה , בעברית הן לעתים קרובות מילים נרדפות , יכול היה קויפמן להשתמש בשלושתן כדי לסמן צורות שונות של קיום קיבוצי , בלי להתייחס בהכרח למציאות החברתי...  To the book