|
|
אם להתבסס על העיון עד כה , נראה כי עיקר המחלוקת בין אחד העם להרצל נעוץ בכך , שהרצל ראה בהקמת מדינה ריבונית ליהודים את יעדה העיקרי של הציונות , כדי לפתור את בעיית האנטישמיות באירופה , ובהקשר זה אף חזה את סוף החיים היהודיים בגולה , בעוד שאחד העם ראה את גולת הכותרת של משנתו הציונית בעיצובה של מולדת יהודית , שתשמש כמרכז רוחני לעם היהודי בכל מושבות מגוריו ובכלל זה בארצות הגולה . אולם , ככל שעמדות אלה נשארות תקפות , ניסוח זה של הדברים משקף רק את סיכומן בטרם נפגשו . משעה שנפגשו דרכיהם במסגרת הארגון הציוני שהקים הרצל , הפכה המחלוקת לדינמית ומעניינת בהרבה . שכן במסגרת פעילותה של התנועה הציונית , נראה היה כי להשפעתו של כל צד במחלוקת עשויות להיות תוצאות מעשיות מרחיקות לכת . אפתח אפוא את הדיון בפרק הנוכחי בבירור ההקשר הפוליטי של התנועה הציונית , שבו נוצר החיכוך הישיר בין הגישה התרבותית - לאומית של אחד העם לבין זו האזרחית - לאומית של הרצל .
To the book |
|
|