ג. הרכיב הכלכלי-חברתי בניתוח בעיית האנטישמיות במדינת היהודים והצעת הריבונות המדינית כפתרון

בדצמבר , 1894 זמן מועט לפני פרסום פרשת דרייפוס , סיים הרצל את כתיבת מחזהו הגטו החדש . במחזה זה בולט פן אחד של הסתכלותו האזרחית - לאומית . תואר בו מצבם של היהודים באירופה ככזה שבו " הגטו הישן " , הקדם - מודרני בעל החומות הפיזיות המבדילות את הציבור היהודי מהסביבה החברתית הלא יהודית , הוחלף בגטו מסוג שונה . בגטו החדש חומותיו הפיזיות של הגטו הישן אינן נראות יותר , אולם במקומן הוצבו חומות תודעתיות שאינן פחות מעיקות , לנוכח רצונם העז של היהודים להשתלב בחברה האזרחית הלא היהודית . מובן שביצירה ספרותית עסקינן , ובמסגרת המחזה הרצל לא נכנס לניתוח מפורט של סיבות האנטישמיות וגם לא הציע פתרון . החוברת מדינת היהודים , לעומת זאת , ראתה אור כעבור שנה , כשבתוכה מצויים כבר ניתוח , דיאגנוזה ופתרון ברורים : אחרי הקדמה קצרה , שבה טען כי הרעיון להקים ליהודים מדינה אינו בגדר אוטופיה , אלא רעיון שניתן לממשו כבר בהווה , פנה הרצל לדיון בטיבה של האנטישמיות המודרנית ולהצגה מפורטת של רעיון מדינת היהודים ותוכניתו להקמתה . לא זו בלבד שבחוברת זו חשף הרצל את דעתו כי אין להאמין עוד להבטחות הליברליזם והאמנציפציה , אלא גם...  To the book