|
|
דיונו על תפיסת האדם כ " סובייקט " או כ " אני " המורכב ברצף התודעתי של זיכרונות העבר וציפיות העתיד . כך יכול היה לכתוב על האדם היחיד שכאשר : אדם אומר " אני " , הרי אינו מכוון לבו לשערות ראשו וציפורניו שהיום הן כאן ומחר מתגוללות באשפה , ואף לא לידיו ורגליו ויתר חלקי אותו " בשר ודם " , הפושט צורה ולובש צורה , כי אם להרוח או הכוח הפנימי , המאחד באיזה אופן נסתר את כל הרשמים והזיכרונות של העבר על החפצים והתקוות לעתיד ועושה מכולם יחד בריה אחת שלמה ] . ] ... לא רק לגבי ה " אני " של היחיד חשב אחד העם כי איחוד זיכרונות העבר עם הציפיות לעתיד בכוח הרוחני הוא העיקר , אלא גם לגבי ה " אני" הקיבוצי . בשני מישורים אלה הציג את הקיום כתולדה של תודעת " אני " , אשר מסוגל לזהות את עצמו כרצף אחד מבעד לתמורות שחלות בו מעת לעת , הודות לזיכרונות ולציפיות משותפים . כמו באדם הפרטי , נמצא גם בעמים שלוש מדרגות , בנוגע לערך שני אלו היסודות זה לזה בתערובת ה " אני " . גם לעם יש ילדות ] ... [ שבה ישא עיניו בייחוד אל העתיד , וחפציו ותקוותיו יוצאים דחופים ומבוהלים בדיבור ובמעשה ולא ידעו גבול ושיטה ומידה נכונה , באין לו נ...
To the book |
|
|