|
|
הדיון על סוגיית היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה במאה ה - 20 נפתח בניתוח המחלוקת בין אחד העם לתיאודור הרצל על יעדי הציונות , משום ששניהם הציבו לראשונה את שאלת היחס לציון ולתפוצות הגולה באופן שלא היה אפשר להתעלם ממנה בהמשך , כשכל אחד מציג תפיסה שונה של הקיום היהודי ובעיותיו על רקע התהליכים ההיסטוריים שמשפיעים על חיי היהודים במחצית השנייה של המאה ה - . 19 המחלוקת , כשלעצמה , זכתה להתייחסויות רבות במחקר האקדמי ומחוצה לו , והיא מוכרת לרבים בקוויה הכלליים : הרצל פיתח את גישתו הציונית כתגובה לאנטישמיות במרכז אירופה ובמערבה וכפתרון הציע את הקמתה של מדינה עצמאית לעם היהודי . אחד העם , לעומת זאת , פיתח את תפיסת עולמו הציונית כדרך להתמודדות עם בעיית ההתבוללות התרבותית - רוחנית . מקובלת עליי הגישה הרווחת במחקר , שהמחלוקת בין אחד העם להרצל משקפת התנגשות בין תפיסת עולם יהודית מזרח - אירופית , לבין תפיסת עולם יהודית מתבוללת שאופיינית יותר ליהודי מרכז אירופה ומערבה . אולם , בהתאם לענייננו בחשיפת ההיגיון הפועל בכל אחת משתי הגישות על רקע התפתחות הבעייתיות הפוקדת את הקיום היהודי בזמנם , אינני רואה בהשפעת ...
To the book |
|
|