בפתח הספר

ספר זה הוא על היהודים באפגאניסתאן אשר בתולדותיהם שלובים קורות בית - האב בצלאל . אפגאניסתאן היא אחת המדינות היותר נחשלות ומסוגרות באסיה , ועמה נודע בקשיחותו . נפתלי אברהמוף , מבקר חד - עין מירושלים שנולד באפגאניסתאן , אפיין אותם כאכזריים מילדותם וכחסרי - פחד בגלל העונשים האכזריים המוטלים עליהם . דברים דומים אמר עליהם כבר במאה ה - 13 המשורר הפרסי הנודע סעדי . על רקע נחשלות , בורות , פיצול פנימי , סכסוכים בבית ובחוץ , קשיחות וחוסר - חמלה התפתחה בארץ זו בעת החדשה , כערוגת פרחים על תל אשפה , קהילה יהודית קטנה שהצליחה לשרוד בתנאים קשים . קהילה זו הגיעה להישגים ראויים לציון הן כקבוצה הן כיחידים . כקבוצה : בהישרדותה , במערכת החינוך שלה שהקיפה את כל הזכרים בקהילה , ובעליות לארץ - תדירותן ומאפייני משתתפיהן , ואף בלטו בה ערכים כמו סולידריות ועזרה הדדית במיוחד בעת צרה . הישגי היחידים בה היו בפרט בסחר החוץ של פרוות קראקול . העניין בתפוצה כה קטנה , שבשיאה מנתה כ - 8 , 000 נפש , הוא בשל הישגיה אלה וגם בשל הפן היוצא - דופן ולפעמים אקזוטי המשתקף בה . קוטנה , סגירותה ונידחותה עשויים ללמד לא רק על עצמה ,...  To the book