|
|
בהקדמה לחיבורו ספר רפואות , אשר יצא לאור בשנת , 1790 כתב הרופא בוגר אוניברסיטת קניגסברג משה מרקוזה כי מטרת ספרו היא : להציל בכל שנה כמה אלפים אנשים בעלי חסרונות , למשל נשים זקנות , מיילדות גרועות , לוחשים נגד עין הרע , בעלי שמות , עמי ארצות ורשעים גדולים , מיוצקי שעוה , מנחשים היודעים לנחש כל מחלה , מבעלי דרשנים המובילים תרופות סגולה למכירה במחיר ארוחה טובה , במחיר נדבה פעוטה מרופאי אליל , שהם עצמם או נשים זקנות ומטופשות - עשו אותם רופאים . עמדותיו של מרקוזה מייצגות את השקפותיהם של רופאים אחרים שהשתייכו לתנועת הנאורות , וכתביהם מלאי בוז כלפי " האמונות התפלות " , " המאגיה " וגם בעלי השם . כך למשל כינה הרופא אליאס הירשל את המרפאים חסרי ההשכלה האקדמית " רוצחים עם פריבילגיות " , ומרקוס הרץ , אשר מילא תפקיד מרכזי בפולמוס " הלנת המתים " , קרא להרחיק את " השרלטנים " ממיטת החולה . אין כל ספק כי גישות אלה של אנשי הנאורות בשלהי המאה השמונה עשרה הטילו צל כבד על המחקר ההיסטורי שעסק ברפואה בעת החדשה המוקדמת . כפי שתיארנו במבוא , ההיסטוריוגרפיה הרפואית , כמו ההיסטוריוגרפיה של המדע , שנכתבה טרם העשור...
To the book |
|
|