פרק ראשון "הוכרחתי להתחכם לרפאות את עצמי" העולם הרפואי מנקודת מבטם של החולים

בחיבורו האוטוביוגרפי מגילת ספר מספר הרב המפורסם יעקב עמדן ( 1776 - 1697 ( כי בשנת 1743 חלו הוא וכל בני ביתו במחלה קשה . השמועות על מצבו עשו להן כנפיים , ורבים בקהילת אה " ו ( אלטונה , המבורג וואנדסבק ( התפללו ונתנו צדקה למען החלמתו . עמדן לקח תרופה מסוימת הגורמת להזעה , אך עוצמתה הייתה כה גדולה עד שהרב מספר כי " נפלה עלי זיעה גדולה , ומרוב הזעה נחלשתי וכמעט פרחה רוחי , ונשארה בי מעט תנועה , וכן נבהלו מאד העומדים עלי ... " באקט של ייאוש השקה אותו רופאו בכף גדולה של יין , פעולה שלדברי עמדן הביאה לידי התאוששותו המהירה , " ותחי רוח יעקב כבראשונה , ואהי לנס בעיני השומעים והרואים , הייתה בעיניהם תחיית המתים . ברוך מחיה מתים ורופא חולים " . כפי שראינו במבוא , במשך שנים התמקד המחקר ההיסטורי בשדה הרפואה בביוגרפיות של " הרופאים הגדולים " ובתגליותיהם המדעיות והציג נרטיב המפאר את תרומתם למאבק בסבל ובחולי . תיאורים כמו תיאורו של עמדן , העוסקים בחווייתו הסובייקטיבית של החולה , לא היו על פי רוב בין " חומרי הגלם " של עבודת ההיסטוריונים . במחצית שנות השמונים של המאה העשרים טען רוי פורטר ( Porter ( כי ה...  To the book