ספרו של סטפן שביקש לקדם הבנה של סכיזופרניה כמחלה פיזית , וספרם של בארנס וברק שנכתב ברוח הגישה האנטי - פסיכיאטרית , מייצגים שני מודלים מנוגדים להבנת סכיזופרניה . המודל הביו - רפואי , הרואה בסכיזופרניה מחלה פיזית , המשיך לצבור תאוצה חרף הביקורת שהופנתה כלפיו , והוא עודנו המודל השליט כיום . עם זאת גם הכתיבה הפסיכולוגית על סכיזופרניה והמסורת של עבודה פסיכותרפויטית עם אנשים פסיכוטיים המשיכו להתפתח בשולי השיח . לכל אורך שנות עיצובה של הסכיזופרניה כקטגוריה פסיכיאטרית מודרנית וכהפרעה פסיכולוגית , ספרות אוטוביוגרפית של אנשים הסובלים מסכיזופרניה המשיכה להיכתב לצד השיח הקליני התאורטי . מאבקם הציבורי של פרסיבל ובירס , זיכרונותיו של שרבר , כתיבתה התרפויטית של הילייר , יומנה של ג ' פרסון , נקודת המבט התאורטית והסובייקטיבית של אוגדון , הכתיבה המשותפת של רנה וסשהה , ספרה של או ' בריאן , האוטוביוגרפיה הבדיונית של גרינברג , הביקורת של סטפן ומסעם המשותף של בארנס וברק ברוח האנטי - פסיכיאטריה - ספרים אוטוביוגרפיים אלו ( ואחרים ( הם חלק מההיסטוריה של הסכיזופרניה . היסטוריה זו לא נעצרה כמובן בשנות השבעים אלא...
To the book