פרק ד מעורבותה של יהדות ארצות הברית במעבר ממכון זיו למכון ויצמן

מקיף יותר שיישא את שמו של ויצמן . כלומר , לא היתרון הכספי של הציונות הפילנתרופית , אלא היתרון האיכותי הנובע מזיקה הדוקה למרכזים האקדמיים המודרניים הפעילים , כגון אוניברסיטאות פרינסטון והארוורד , המכון הטכנולוגי של מסצ ' וסטס ( MIT ( והמכון הפוליטכני של ברוקלין בניו יורק , חייב את כינונם של ועדים מפקחים ניהולית , לצד ועדות מדעיות שיעקבו אחר העברה מסודרת של הידע המדעי מהמרכז לפריפריה , קרי מארצות הברית לישראל . הקמת מכון ויצמן למדע בחסות יזמים יהודים אמריקנים ערערה את הטענה שכינונו של ' יהודי חדש ' עצמאי ואוטונומי בארץ ישראל יכול להיות מגולם רק בצבר או בקיבוצניק או בפלמ " חניק כדמויות חיקוי אליטיסטיות . דמיונם המהפכני של יזמים אלו התבטא , בין היתר , בתביעה להעתקת מרכז הכובד בהגמוניה של הדימויים המובילים בעיצוב החברה היהודית בארץ לעברם של המדען ומעבדתו כמגשימי החלוציות . בעת הקמת מכון זיו באפריל 1934 עבדו בו עשרה מדענים . בשנת 1946 עבדו בו 15 מדענים ושמונה עוזרי מעבדה . בשנת , 1949 עם פתיחתו של מכון ויצמן , היה מספר המדענים בו , 44 כמעט פי שלושה . שלוש שנים לאחר מכן , בשנת , 1952 היה מספר...  To the book