הקיבוץ כמיקרוקוסמוס

אביבה מהלו מקובל בין חוקרי ספרותנו הישראלית כי צבי לוז הוא סופר מובהק של הקיבוץ ; ואמנם רוב סיפוריו מתגדרים באותו הווי חיים מיוחד , שיתופי , וכך מתייחדים , לפחות לכאורה , בפרטי נושאיהם , האופייניים למקום מוגבל ולזמן מסוים . הרצאה זו נועדה לתקן הערכה זו : להציג את עולמו הספרותי של לוז כמיוסד על ארכיטיפים החוצים את גבול הקיבוץ מתחת לאורחות חייו המתוארות שם בזמנן המוגדר . מביניהם בולטים כמה ארכיטיפים אוניברסליים : הזקן החכם והנער , האנימה והאנימוס , הגיבור הבודד , הדחף האמנותי , אהבה זרה , " רצח אב " , היבריס , הים והמוות . הם שמניעים את עלילות הסיפורים וכך נותנים טעם מהותי לכל העולם המיוחד הזה . כאן אתמקד בקובץ " טלטלה חוזרת - מבחר סיפורים קצרים " , שלא מכבר יצא שוב בנוסח מעודכן ( הוצאת הקיבוץ המאוחד , . ( 2011 הוא זורע אור חוזר על המרכזיים שבנושאי סיפוריו של לוז , שנכתבו מאז שנות ה - 50 ועד סוף ה - , 70 אך עדיין הם רלוונטיים מאוד לימינו אלה . אז הם התפרסמו בקבצים שונים , שמהם נבחרו ארבעה עשר נציגים , הכלולים בקובץ זה . סוד קסמם טמון ב " סב - טקסט " : עלילותיהם מעידות כדרכן על רובד החיים...  To the book