שׂיחות עם צבי לוז

רבקה שאול בן צבי מה קורה לילד שמאתרים אותו כמחונן ? המשפחה עושה מהומה גדולה , הילד נישא על כפיים ויודע שהוא מיוחד . נשלח לחוגים יוקרתיים , וכל החברים אמורים לדעת ולקנא . לא כן היה במשפחתו של צבי לוז . בהיותו בן שמונה רצתה מורתו לשלוח אותו לחוגי מחוננים , אבל אביו אמר : " על גופתי ! " ותפס את הזאטוט השובב לשיחה חינוכית . " אל תשוויץ " , אמר לו בתוקף , " זה לא בזכותך ! כישרונות קיבלת מאלוהים או ממני " . האב , קדיש לוז המנוח , ממייסדי דגניה ומי שכיהן מאוחר יותר כיושב ראש הכנסת , שנודע כבעל מוניטין של איש צנוע וישר , הצליח להדהד את דברי הכיבושין הללו בווריאציות שונות בכל תחנה מתחנות הצטיינותו של צבי , בלימודים ובצבא : " אל תשוויץ ! אתה רוצה שיהיו לך חברים ? תהיה חבר " . קדיש לוז היה מחנך דגול , וצבי , שהפנים את דמותו של אביו , הלך בדרכו בצניעות - יהיו שיאמרו שאף בהשתדלות יתרה . מעולם לא התחרה באיש , כי נאמר שהתחרות היא בזויה ומזיקה . מצד אחר , לוז לא הזדהה עם השקפותיו של אביו , שהיה האידאולוג של הקיבוץ והאמין , ברוח אותו דור , שחיים שיתופיים עשויים לשפר את טבע האדם ; וצבי , הרחוק מנאיביות ...  To the book