יומן לספרות

השומר הצעיר , שנה תשיעית , מס ' , 46 י " ב בחשוון תש " א , , 13 . 11 . 1940 עמ ' . 6 חתומה : עדה גרנט לאשר לויתי מימים ימימה מהי ברכת הדרך אגידנה ? לאשר נצח עצמו בנפש פנימה , הסכין לכאב עמק וישאנו . יישר כחו אם רגשותיו ישיגו העז לומר , כי מאשר הנהו , ואם המוזות על יגון הבליגו – וכפי שהכרתיו כן יהיה הוא . זאת היא ברכת הדרך אשר אביר המשוררים הזקן שלחה מוויימאר אל האונייה הקטנה , שהפליגה מגנואה אל חופי יוון . גתה הישיש ליווה לדרך בשירו את לורד ביירון , שגמר בלבו להפוך את השירה למפעל חי - חי על גבול המוות . ביירון השיב לגתה בדחילו ורחימו . הבטיח במכתבו : ״אם אשוב , אבוא לוויימאר״ . אך הוא לא שב . מותו היה ״רומנטי״ פחות מן המתואר בהוצאות ״היסטוריות״ זולות . כדור לא פילח את לב המשורר הגיבור כשהוא דוהר על סוס אביר בשדה קרב . המשורר מת מקדחת , בעיר יוונית קטנה ומזוהמה , מוקף חיל פראים רוטן ושואף בצע . המשורר מת בבדידות איומה בטרם יצא לפועל מצור לפנטו 743 עליו חלם . הרואה את הדברים היום ראייה למרחוק , נדהם במקצת על המעשה הזה . כלומר : אילו היה התיאור ההיסטורי המזויף - נכון , היינו משלימים עמו מ...  To the book