תרבות וחורבן (מיומן הימים האלה)

דבר , " מוסף לשבתות ולמועדים " , י " ג בתמוז ת " ש , , 19 . 7 . 1940 עמ ' 3 האיום ביותר במלחמה זו : הביטחון שהכליה הפיזית גוררת אחריה ללא כל תנאי ותקווה גם כליה תרבותית . מי יודע אם ההיסטוריון באחרית הימים לא יראה במלחמה הזאת את המלחמה הרוחנית ביותר שהייתה מימי בריאת העולם ועד עתה . הרגשת מרירות ואירוניה מכריחה את העט לרשום מחשבות כאלו . ואף על פי כן כולנו יודעים : רק שתי דרכים לפנינו - תחיית התרבות ההומניסטית הגדולה או כיליונה הגמור והמוחלט . יש הנזקקים דווקא בימים אלה לאנלוגיות היסטוריות , יש הכופרים בהן בעיקר . אך בין כה וכה גוברת ההרגשה השנייה : ימים כאלה לא היו עדיין . וזה שבימים הקדמונים צמחו צמחי התרבות המפוארים ביותר לפרקים דווקא על חורבות , אינו בא ללמדנו ולא כלום . ואף על פי כן מעולם , נדמה לי , לא שאלנו את עצמנו כמו היום בפותחנו כל ספר , בקוראנו כל יצירה גדולה : " מתי נכתב הדבר הזה ? ומתי ובאיזה תנאים ? " . מי שנישא על הגלים של ההרמוניה הרמה , של החרוז המשולש אשר לקומדיה האלוהית , שאול - ישאל את עצמו , מי ומי היה האיש הזה שכתבה , אותו דנטה אליגירי האלוהי ? מה מוזרה התשובה - ...  To the book