מלחמה ושלום (מיומן הימים האלה)

דבר , " מוסף לשבתות ולמועדים " , ט " ו בסיוון ת " ש , , 31 . 5 . 1940 עמ ' 3 המשוררת הרוסייה מארינה צבטאיבה כתבה במאמרה המעניין על פוגצ ' וב של פושקין 717 את הדברים היפים הללו : " יש ספרים חיים כל כך , שלאחר שניגש אתה לקריאתם אחרי הפסקה של שנים או חודשים , חרד אתה שמא חל בהם שינוי במשך הזמן שלא נגעת בם , שינוי שחל באנשים חיים במשך שנים " . בחרדה כזאת ניגשתי אל קריאת מלחמה ושלום של טולסטוי ( בפעם רביעית או חמישית ?) , ואמנם חל שינוי בספר שהזמן גרמו : מעולם לא חרד הלב כל כך לפני הפיכת כל דף והציפייה להמשך הייתה גדולה כמעט עד כאב , אף באותם המקומות שהיו זכורים , כביכול , בעל - פה . הכול היה להד הימים האלה . האומנם ידענו בשעה אחרת את התוכן העמוק ביותר של המילים הללו : " ואם כן - חשב רוסטוב - לשם מה כל העינויים הללו ? צחנת מוות זאת ? הידיים והרגליים הקרועות מן הגוף החי ? " - התשובה שלא ניתנה ברגע הסבל לניקולאי רוסטוב הייתה ברורה לנו בכל אכזריותה : ובאמת , אם לא לשם מיגור כוח הזרוע הגס , לשם מה ? כמה לא " אובייקטיבי " הוא הזיכרון שלנו ! הנה ניגשתי לקריאת הספר הידוע על אלפי עמודיו ומייד הכרתי...  To the book