השומר הצעיר , שנה תשיעית , מס ' , 13 י " ח באדר ב ת " ש , , 28 . 3 . 1940 עמ ' . 12 חתומה : עדה גרנט על חטא האדישות מהו הדבר המעליב ביותר שקורא הפרוזה העברית נתקל בו בפותחו כל ספר ( כמעט ) , הדבר הפוגע לעולם והגוזל חלק גדול מאוד מן ההתעניינות ו " היחס " ? נראה לי , לפרקים , כי הפגם הגדול ביותר הוא : האדישות , חוסר האהבה , חוסר הכתובת , כתובתו של אותו האדם היחיד אשר למענו נכתב מה שנכתב . נראה כי כמעט בין כל כותבי הפרוזה אצלנו אין אחד אשר כתיבתו תהיה אותו דו שיח נסער , משתוקק , דו שיח עם הקורא האידיאלי , שאינו חייב כלל להיות גוף קיים במציאות ; קורא מדומה אולי , שהסופר מתייחס אליו בדחילו ורחימו , מכבדו ללא גבול , " מאוהב " בו . להפך : על הרוב ישנה הרגשה , כי הסופרים שלנו פונים אל " קהל רחב " , וחושבים אותו ל " בינוני " מכל בחינה וגם ל ... סבלני להפליא . כשמדבר אדם עם מישהו על היקר לו ביותר , שהוא שופטו , שהוא בעיניו ממד אינטלקטואלי גבוה , הרי לעתים הוא מגמגם , נתקל במעצורים רבים , מבליע בשתיקה דברים הנראים לו חשובים , אומר " שטויות " , אך סוף - סוף , לפחות פעם אחת במשך השיחה , מתגבר על עצ...
To the book