דבר , כ " ב בטבת ת " ש , , 3 . 1 . 1940 עמ ' . 3 חתומה : לוג א לא תהא זאת הפעם אשמת המבקר , אם דברי הביקורת פותחים גם עתה בתמיהה על שאלת הקהל : " מי זקוק להם היום , למחזות כאלו ? " . נראה לי כי משהו לא נורמלי , כמעט לא אנושי , אירע לטעמו של אותו קהל , אשר בכל פעם כשמעלים לפניו על הבמה מחזה שערכו הספרותי , האמנותי , הפנימי , איננו כלל בגדר ספק ( יהא זה של מולייר , או צ ' כוב , או שילר ואפילו שקספיר ) , הוא בא וטוען : " אין זה אקטואלי , אנו מתים משעמום ! " , והדרישה , דרישת השוק , מצטמצמת מיום ליום , ודורשים את הדברים אשר ה " אקטואליות" שלהם לעוסה באלף פיות אחרים ומוגשת ישר לפי הקהל , תהא זו אפילו אקטואליות של עיירות יהודיות , אשר חלק מן הקהל שלנו ממשיך לחיות בהן . ודאי עלינו להודות על חטא : אילו היינו כל הזמן במשך שנות קיום התיאטרונים שלנו קוראים תגר על מיעוט הרפרטואר הקלאסי על הבמות העבריות , על יחס של זלזול - מה לגבי אותם המחזות שערכם נצחי ושווה לכל תקופה , אילו היו שמים אצלנו לב ליתר הכנה של השחקן להופיע בפני קהל ביצירות מסוג זה , לדעת " להגיש " כהוגן טקסט קלאסי , היינו עושים מעשה רב...
To the book