מסע קטן

השומר הצעיר , שנה שמינית , מס ' , 33 י " ז באלול תרצ " ט , , 1 . 9 . 1939 עמ ' 11 - 10 ... והדרכים אצלנו - כאילו לא אירע כאן דבר מעולם : לא ניזוקו בידי אדם ובלהט החמה . הכביש השחור חותך את ירק הפרדסים , הברושים המחודדים - כפגיונות על משמר המטעים הרכים , בתים קטנים ולבנים , שטוחי גגות , וגינות נוי משעשעות לידם . עץ הרדוף בפריחתו הוורודה , האקזוטית , המלאה כביכול יתר על המידה , נשען על סיד הכתלים , והשלהבות האדומות בין ירק פארות של פואנציאנה רגיה ( ובפינו : האקקיה היפנית ) 646 לא תמו עדיין . והלוא תאווה לעיניים , תאווה שפרחה לעינינו - האודם הרווה של פרי הקיקיון , הנוטל ממך כל אפשרות של אסוציאציה עם שימושו הפרקטי של עץ רחב עלים זה . 647 ירוק ואדום , כמי בריכה שקטים ושלהבות הדליקה , שכרתו ברית ביניהם , ירוק ואדום - כך הוא היום השרון . סח לי פלוני בדרך : - ואני , לבי עדיין לליבנה שלי , על גבעותיה הסתוויות של מולדתי . ופה חי אני עדיין על רקע של תפאורות אופרה . מציגים את ורדי , מתוק הזמירות , ואני אין אני יודע לשיר . זה עשר שנים , ריבונו של עולם , עד מתי ? האומנם כולנו כך ? הלוא הילדים לא כן ...  To the book