טורים , שנה ב , גיליון מג - מד , כ " ו בשבט תרצ " ט , , 15 . 2 . 1939 עמ ' 4 א . חצרות עכשיו את נשארת לנו , העיר , ונדמה , כי לא נוכרח עוד לעצום עיניים , לצאת לדרך נדודים חדשה ולשאתך באישונינו - כזיכרון . כך רוצים אנו , כך מאמינים אנו - אבל ... מי יודע ? הלוא היו ערים אחרות , רבות מאוד וגם להן ניתן משהו מלבנו . אני אהבתי ערים רבות , בארצות שונות , והנה , נצטמצם העולם ; הן נסגרו בפנינו , הערים הללו , כשם שנסגרת דלת דירתו של אדם כשהוא מחוצה לה , ומפתח " המנעול הצרפתי " נשאר שם , בתוך הדירה , פנימה . אבל בזיכרון נשאנו הרבה . והרבה טוב . לפרקים עדיין היא מטרידה אותי , מקהלת החצרות של הערים השונות שבעולם , אותו הזמר הספציפי של החצרות והאדם שבהן : " אני לוטש סכינים , מספריים ! " - שרה החצר של גדות החופיור - 585 " חלב , חלב - האין לכם צורך בחלב ? " - מזמרת שנייה בפלך טאמבוב , 586 ומתייפחת ההרמוניקה . תיבת הנגינה שבחצר הליטאית מנגנת דווקא את " שירי לי , שירי , סנונית ... " ברוסית של " תחום המושב " אשר לפני המלחמה , וכינור זול מנהם לו את " הלחן ההונגרי " מתחת לחלוני בברלין , ופעמונים בחצרי אשר ...
To the book