טורים , שנה ב , גיליון מ , כ " ז בטבת תרצ " ט , , 18 . 1 . 1939 עמ ' . 4 - 3 חתומה : עדה גראנט על מותו של נובאליס 549 מספרים : הוא היה שקט מאוד - ברגעיו האחרונים ידע כי מיתתו קרובה , וביקש את אחיו שילך לחדר הסמוך וינגן על הפסנתר . ובהקשיבו אל צלילי המוזיקה מת . הספרות הרומנטית , המפרפרת בין הרגע והנצח , ביקשה תמיד את הנצח שלה במוזיקה . לא רק הקרבה אל הדיוניסי של האמנות , אלא גם הבלתי מוגבל שבאמנות המוזיקה , התמזגות הספרה הרגשית והאנושית עם הבניין , עם הקונסטרוקציה של הנצח , משכו את המשוררים מאז ומעולם אל האמונה בכוחה של הנגינה , המחזיק את העולם והמוחק את הגבולות בין העולם הגשמי ועולם הרוח . במותו השקט של נובאליס לקול צלילי הנגינה נתקבל הסמל הגדול של השירה , המאמינה בהמשך אינסופי של חיי האדם בכל הספרות , כל זמן שקיימת המוזיקה . וראוי לציין : נובאליס היה האיש אשר עמד על הקרבה שבין המוזיקה והאדריכלות - השוואה זו שנעשתה בימינו לאחד היסודות של האסתטיקה המודרנית ומצאה את ביטויה המושלם באו פּ אלינ וּ ס של פול ולרי . 550 ואם נגרוס גזרה שווה זו , אם נאמין בה - הרי פסוקו הידוע של גוגול , " מה יהא ...
To the book