ותיקן

דבר , ט " ו באב תרצ " ח , , 12 . 8 . 1938 עמ ' 3 א . " מרכז רוחני" נוטרי גבול הוותיקן במדיהם המנומרים מימי הביניים עצרו בעדי בשער : " ויזה , בבקשה ! " . הלכתי למשרד לקבל ויזה לממלכת הקודש . התור היה לא ארוך ביותר . תיירים אנגלים , צרפתים ואמריקאים , המשתוקקים לראות את גני האפיפיור . המשרד הקטן - הממתינים מוכנסים לתוכו אחד - אחד - משהו בין חדר - וידוי ובין מחלקת פספורטים ומכס . הפקיד , מן ההדיוטות , שואל אותי לשמי , לשם משפחתי , למולדתי ונתינותי ( איננו שואל לדת , לעדה , לגזע ) , ואחר כך מבקש לפתוח את התיק . שמא יש לי מצלמה ? להווי ידוע כי אסור לצלם את מדינת האפיפיור ! לא . אין לי מצלמה . אבל עיני הפקיד נתקלות בקופסת סיגריות . הוא נד בראשו , מעקם את שפתיו : לא טוב ! – מה , אסור לעשן במדינת הוותיקן ? - שואלת אני . – לא אסור , אבל לא טוב . כן . לא טוב . הכנסייה הקתולית משתמשת בקטורת אחרת . והוויזה בידי . אני יוצאת מהמשרד . אני דורכת על כברת אדמה בתוך - תוכה של איטליה , על אדמה שאינה שייכת לדוצ ' ה [ למוסוליני ] , איננה כפופה לשלטונו . אני בארץ אחרת . גן גדול מאוד , גן אלילי . פרחים , שדרו...  To the book