שער התרבות בחומת סין הפרוצה

דבר , ג ' באדר א תרצ " ח , , 4 . 2 . 1938 עמ . 3 חתומה : לוג דרך שגרה היא דרך מחשבתנו , על כן הורגלנו ללכת שבי אחרי מימרות ופתגמים . היה מי שאמר פסוק " קולע " ובכוח אותו פסוק אנו רואים עצמנו פטורים ממחשבה שלנו , מחקירה בדבר . פעם נאמר : " לקול התותחים משתתקות המוזות " - וניחא לנו , בימי מלחמה אין שעתנו פנויה לעסוק בענייני תרבות . נדמה לנו שהארץ הנתקפת או התוקפת הפכה כולה לשדה קטל גדול , ומלאכת האנשים היא השמדת המין האנושי בלבד . אך לאמיתו של דבר , יש ודווקא ימי קרב ומלחמה נהפכים גם לימי התאבקות תרבויות , התוקף מתאמץ לכפות על הנתקף לא את שלטונו הפיזי והכלכלי בלבד אלא גם את ערכי האמנות והתרבות שלו , הנתקף מקיף עצמו בכעין סוללה של תרבות מקורית , מנסה להשתחרר מהשפעת האויב גם בשדה התרבות , שב אל מקורותיו . ברור שאין להסיק מכאן שכל מלחמה היא גורם תרבותי . ודאי שזמן השלום , בשעה שהעמים עובדים יד אחת ומעניקים זה לזה ממכמני יצירתם , נוח הוא יותר לעליית ערכים תרבותיים , אולם יש וקול התותחים של העם המש [ ת ] חרר מעיר גם את המוזה הנרדמת , ומכריחה לנגוע בנימים שבכינורות שהיו אילמים עד עתה . ועוד דב...  To the book