ספרים שקראתי: שירים בְּמִזְרָה [במפוזר]

הארץ , ג ' באב תרצ " ה , , 2 . 8 . 1935 עמ ' , 10 - 9 חתומה : ל . ג . השאלה , אם יכול המשורר להיות מבקר לעצמו ובורר יצירותיו , ישנה נושנה היא כהשירה גופה . האם יכול הכותב להתייחס באובייקטיביות גמורה אל יצירתו - או שרואה הוא מאחוריה את ההוויה הנפשית שגרמה להתהוותה , את היקר לו מבחינה פרטית מבלי להבחין בערכה הכללי ? הרי ידוע , כי החשיב טולסטוי את יצירותיו האחרונות הרבה יותר מאשר את מלחמה ושלום ואנה קארנינה , ובוקצ ' ו התבייש לעת זקנתו בדקמרון והעריך מאוד את חרוזיו הלטיניים חסרי המעוף ודלי השירה . ואת העובדות הללו אפשר להמשיך בלי סוף וכולן מוכיחות , כביכול , כי אין טעמו של המחבר קובע את ערך היצירה . כנגד זה , אם נתבונן בכמה " עיזבונות " שאנשים חסרי טאקט הוציאום לאור אחרי מות המחברים , וכמובן , גם בלי הסכמתם , נראה , שרוב היצירות שהסופרים לא רצו לפרסמן בחייהם , הפרץ מרובה בהן על העומד , וניווכח כמה טעם נחוץ היה לסופר בכדי להבדיל בין היצירות הבלתי מושלמות הללו ובין יצירותיו הטובות , אשר הציג לראווה לעיני הקהל . אך אין בכוחה של עובדה זו להכחיש את הקודמת לה , והשאלה בתוקפה נשארת . ושאלה שנייה...  To the book