שאריות והתענגות

בסמינרים המאוחרים של ז ' אק לאקאן ממלא מושג השארית ( reste ) תפקיד בעל חשיבות הולכת וגוברת , הן בתפיסת הטיפול הפסיכואנליטי והן בהגותו הפילוסופית . על פי לאקאן השארית היא עודפות המסרבת להיקבעות אפיסטמולוגית , המשמרת ומסמנת את הפער בין הסדר הסימבולי ( השפה ) לבין הממשות . הניסיון לייצוג המציאות יוצר באורח בלתי נמנע עודף , שארית ( אוונס . ( 36 - 35 , 2005 חוסר ההלימה בין המילים לעולם מקנה לשארית משמעות פרדוקסלית . מצד אחד , היא עומדת כחסר , כריק , כחסך , כעדות למילה החסרה , לתיאור הלא - מדויק , לאובדן הדבר שרצינו לומר . מצד אחר , היא מייצגת משמעות עודפת , מסר שלא נמסר , תכלית בלתי מושגת . השארית נעה על נקודת התפר שבין שתיקה לפטפוט , בין אלם להשחה . במובן זה , בודריאר טוען כי הפסיכואנליזה היא התיאוריטיזציה הגדולה של היתרות ( השאריות ) – פליטות פה , סימפטומים , חלומות ( בודריאר . ( 137 , 2007 כל מה שאנחנו לא מסוגלים לדבר עליו , שאנחנו מעדיפים לשכוח ולהשתיק , מופיע בפסיכואנליזה כדיבור עודף . הסובייקט הפסיכואנליטי עצמו שמפוצל על ידי השפה – על ידי סימן שמייצר אותו כסימן ( כסובייקט ) – מוצא את ...  To the book