לכלוך וסגנון

בצעירותו נמנה אברמוביץ על שורותיה של הספרות המשכילית וערכיה הם אלה שעיצבו את תודעתו הספרותית . בספרות זו הוצגו שיירי המזון והאשפה , הרמשים , הרפש והבוץ כעדות לנחשלותם ולפיגורם של היהודים המסורתיים , כמכשול המונע מהם להשתלב בחיי החברה והכלכלה , וכסימן הכר המבדיל אותם מן האומות המודרניות . ספרות ההשכלה , שהעמידה את הבוץ , הליחה והקיא כמטונימיות למצב היהודי בגולה , הציגה את עצמה כמנגנון החברתי - ביקורתי שמטרתו לתקן , לנקות ולהעלים את סימניו המסגירים של המיעוט היהודי . הרץ הומברג בספר הלימוד אמרי שפר ( תקס " ו ) מתאר בפרוטרוט את הרגלי ההיגיינה שהיהודים צריכים לאמץ כדי להיחשב כבני תרבות . הוא מדגיש בפני קוראיו את חובת נטילת הציפורניים , מציע להחליף כותנות " פעם אחת שתיים או שלוש בשבועה [ כך במקור ] , לפי זיעת גופו ולפי טבעו " וממליץ על רחיצת הגוף לפחות פעם בחודש . ללא הרגלי ניקיון קבועים וברורים אין ליהודים סיכוי להשתלב בחברת האדם : " ולהיפך , שמי שבגדיו מלוכלכים ומלאים זיעה , הוא מחליא את גופו , שאותה הזיעה עוברת אל גופו ומקלקלו , וכל הרואה אותו מואס בו , שהלכלוך קשה לעין ; והריח הרע הנודף...  To the book