עיוורון לאומי וגילוי עריות

ברומן עיט צבוע מגולל נעמן במכתב שכתב לאלישבע את חזונו בדבר האהבה האידיאלית . לדברי נעמן , הוא עתיד לנהל את חייו על פי מודל טקסטואלי : מערכת היחסים בין אמנון לתמר , כפי שהיא מתוארת ברומן אהבת ציון . מאפו מציב באופן מפורש לפני הקוראים המשכילים את הטקסט המשכילי כמודל לחיקוי , ואת נעמן כקורא משכיל המאמץ את סמכותו של הטקסט ומנסה לממשו במציאות . דמויותיהם של נעמן ואלישבע , השואבות השראה לאהבתם מאהבת ציון , הן ביטוי לתופעת ההזדהות עם גיבורי הרומן שהחלה רווחת בקרב קוראיו . נחום סלושץ תיאר את אהבת ציון כדגם לאהבה של צעירים בני הזמן ואת ההשפעה העצומה שהחל הרומן לקנות ברחוב היהודי : בפעם הראשונה ראו עבי יערות ליטה – יערות בתולה אלה – מחזה לא ידעוהו עד כה : תלמידי הישיבה , נערי בית המדרש החיוורים , מתגנבים בעבי סבכיהם לקרוא במסתרים את סיפורו של מאפו ולהתענג על מחוזות הטבע והאהבה . דומים היו הלבבות החולמים האלה , שנפשם הפרימיטיבית , הפשוטה , נעורה לחיים חדשים , כאלו חיו גם הם , כמחבר עצמו , בדמיונם את חיי ימי קדם אלה , כאלו שבו לחזות בנועם ארץ יהודה הקדמונה ולכלכל בה חיי רוחם . האהבה הטבעית , הטהור...  To the book