האריה המשחית

המשחית משמש גם כדגם שעל פיו מנהלים הנבלים את נכליהם ותככיהם . המזימות , החטאים והתשוקות מנוסחים בטרמינולוגיה זואולוגית המקשרת בין המאפיינים הבולטים של חיית הטרף להתנהגות המוסרית של האדם . באהבת ציון מייעץ זמרי לעזריקם , המבקש לסלק את אמנון מדרכו ולשאת את תמר לאשה , ללמוד מחיות הטרף את דרכי המזימה : ואולם שאל - נא פריצי החיות ויורוך , את האריה ואת הכפיר – ויאלפוך לארוב למשנאך ; האריה ידכה ישוח עת יכסוף לטרוף , הכפיר יושב במסתרים עת יצמא לדם לא ינהמו ולא ישאגו פריצי החיות ממעונתם , ועוברי בטח יפלו בעצומיהם . כמעשיהם יעשה כל איש מזימות . הן לחיות נתן אלהים מלתעות חדות , ולאדם נתן לשון רמיה ; ואולם טרפו מלתעות כפירים באלפיהם , ולשון רמיה ברבבותיהם ; שני אריות אדמו מדם , ומרמה תאכל טרפה ומחתה פיה ואמרה : לא פעלתי און ; כנמר היא שוקדת על הרעה , ותתכסה בעור כבשה תמימה ( כד ) . המרמה היא ההופעה הלשונית של האלימות החייתית . זמרי מעתיק את הפעולה הפיזית של הטריפה לפעילות מילולית . השפה הופכת לחיית טרף , וקורבנותיה הם אלו אשר אינם מסוגלים להבחין באלימות ובתשוקה שעומדות ביסודה . חיית הטרף היא מימוש...  To the book